זכות השימוע בהליך הפלילי מעוגנת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. בהתאם לחוק, חשוד אשר נחקר בחשד לביצוע עבירה פלילית מסוג פשע זכאי לפנות לתביעה או הפרקליטות בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. למן חוק יסוד: כבוד האדם וחקירתו, זכות השימוע בהליך הפלילי הוכרה כזכות חוקתית, בדומה לזכות ההיוועצות עם עורך דין לפני חקירה. בכתבה זו, נסביר בקצרה אודות הליך השימוע בפלילים.
האם בכל עבירה קיימת זכות השימוע?
לא. זכות השימוע מוקנית לחשודים העומדים בשני התנאים הבאים:
- כאשר החשוד נחקר בתחנת המשטרה בחשד לעבירה מסוג פשע – עבירה שהעונש הקבוע בצדה מעל שלוש שנות מאסר.
- כאשר במועד קבלת חומרי החקירה מהמשטרה לפרקליטות או לתביעה, החשוד לא היה נתון מאחורי סורג ובריח. בנוסף לכך, פרקליטות מחוז רשאי להורות שלא לערוך שימוע במקרים נקודתיים.
כמו כן, בכל גם בעבירות אלימות במשפחה – אין חובה לערוך שימוע לפני הגשת כתב אישום. אחת הסיבות לכך, היא על מנת שלא לייצר מתח בין בני הזוג ככל שאלה המשיכו לנהל משק בית משותף לאחר הגשת התלונה.
איך ניתן לדעת באם קיימת לחשוד זכות השימוע?
עם קבלת חומרי החקירה מהמשטרה, מחויבת התביעה או הפרקליטות לשלוח מכתב המכונה מכתב יידוע לחשוד במכתב זה, התביעה מיידע את החשוד בכך שבאפשרותו לפנות בתוך שלושים ימים לתביעה, בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. כאן המקום להדגיש את החשיבות בפניה לעורך דין פלילי מנוסה, אשר ידע לממש את זכות השימוע כדבעי.
אופן עריכת השימוע
השימוע נערך בכתב. ברם, לתביעה קיים שיקול הדעת באם לזמן את סניגורו של החשוד לשימוע בעל פה בנוסף לטענותיו בכתב. כאן המקום להדגיש כי סניגור מקצועי יפנה לתביעה מיוזמתו, על מנת לממש את זכות השימוע הן בעל פה והן בכתב.
ממה כדאי להיזהר בעת הייצוג בהליך השימוע?
מאחר שבמסגרת הליך השימוע החשוד מעלה את טענותיו ואת גרסתו לאירוע, הרי שחשוב להיזהר בכל הנוגע למידע אותו עורך דינו של החשוד ישתף עם התביעה. חשוב להדגיש, כי במסגרת ההליך הפלילי ההגנה אינה חושפת בפני התביעה את קו ההגנה ולכן – יש להקפיד ולשמור על קלפים סגורים גם במהלך השימוע וזאת ככל הניתן. כמו כן, חשוב להבין כי לאחר השימוע – עדיין קיימת לתביעה או לפרקליטות האפשרות להחזיר את התיק למשטרה, על מנת לבצע השלמות חקירה ובכך לבסס את המסד הראייתי כנגד החשוד.
