ענייני משפחה

סמכות שיפוט בלעדית

החוק מקנה סמכויות שיפוט לבתי הדין הדתיים על בני עדותיהם, שהם אזרחי או תושבי ישראל. לבתי הדין הדתיים סמכות שיפוט ייחודית (בלעדית) בענייני נישואין וגירושין. כלומר, בעניינים אלה לא ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.

1. בית הדין הרבני – בעל סמכות שיפוט ייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל.
2. בין הדין השרעי – בעל סמכות שיפוט ייחודית בענייני נישואין וגירושין של מוסלמים בישראל.
3. בית הדין הדתי הדרוזי – בעל סמכות שיפוט ייחודית בענייני נישואין וגירושין של דרוזים בישראל.
4. בתי הדין של העדות הנוצריות – בעלי סמכות שיפוט ייחודית בענייני נישואין וגירושין של נוצרים בישראל.

סמכות שיפוט מקבילה

לבתי הדין הדתיים שהוזכרו מעלה סמכות שיפוט מקבילה בעניינים הבאים:

1. מזונות – אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך.
2. אפוטרופסות – אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך.
3. כשרות יוחסין של קטינים – אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך.
4. איסור שימוש ברכוש של פסולי דין – אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך.
5. ירושה – אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך בכתב.
6. אימוץ ילדים – אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך בכתב.
7. תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה – סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה, בתי דין דתיים ובית משפט השלום. אין צורך בהסכמת הצדדים.
8. תובענה לפי חוק הטרדה מאיימת – בקשה לפי חוק זה נתונה לסמכותם המקבילה של בתי המשפט לענייני משפחה, בתי הדין הדתיים ובית משפט השלום כאשר הנפגע הוא בן משפחתו של הפוגע.

מרוץ הסמכויות

כפי שהסברנו, קיימות שתי מערכות שונות בהן ניתן לדון בענייני משפחה – בתי הדין הדתיים ובית המשפט לענייני משפחה. הסמכות לדון בעניינים הנלווים לגירושין (ולא בעצם הגירושין עצמם) נתונה לשתי המערכות. התביעה תתברר בערכאה אליה תוגש לראשונה. עקב כך התפתח "מרוץ סמכויות" – שני הצדדים ממהרים להגיש את תביעתם ראשונים, בכדי שזו תתברר בערכאה הנוחה להם. ברוב המקרים הגברים יעדיפו להגיש את התביעה לבית הדין ואילו הנשים יעדיפו להגיש את התביעה לבית המשפט, וזאת מתוך מחשבה שזו הערכאה שתביא להם תוצאות טובות יותר. חשוב לציין כי מחשבה זו אינה בהכרח נכונה.

כריכה

בכדי שבתי הדין יוכלו לדון בתביעות הנלוות לעניין הגירושין, על מגיש התביעה ל"כרוך" נושאים אלה כדין. הכריכה מהווה למעשה צירוף הנושאים לתביעת הגירושין, ומקנה לבית הדין את הסמכות הבלעדית לדון בהם. דוגמאות לעניינים שניתן לכרוך – חלוקת רכוש, מזונות אישה וענייני חינוך ילדים. 

בכדי לבצע את הכריכה יש לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:

1. על תביעת הגירושין להיות כנה – התביעה צריכה להיות מוגשת מתוך רצון אמיתי להתגרש, ולא במטרה לצבור יתרון דיוני על פני בן הזוג.
2. על הכריכה להיות כנה – הכריכה תעשה מתוך רצון אמיתי שהעניין יוכרע בפני בית הדין (ולא למשל בכדי שהגבר יוכל להפעיל לחץ על האישה להגיע לפשרה).
3. הכריכה נעשתה כדין – נכרכו רק עניינים הניתנים לכריכה, ועל פי הפרוצדורה הנדרשת.

• טענות כנגד סמכותו של בית הדין לדון בעניין מסוים (למשל משום שהכריכה נעשתה שלא כדין) יש להעלות בהזדמנות הראשונה.

הליך יישוב סכסוך

בשנת 2016 נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ה – 2014. מטרת החוק היא לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית. 

בעקבות החוק החדש מי שמעוניין להגיש תביעה משפטית בענייני משפחה צריך לפנות תחילה ליחידת הסיוע – יחידה אשר תפקידה לתת שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור בענייני משפחה. לאחר הפניה ליחידת הסיוע יוזמנו הצדדים לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (פגישות מהו"ת). ההתייצבות לפגישות המהו"ת הינה חובה, ודינה של הזמנה לפגישה זו כדין הזמנה לדיון בבית המשפט.

פגישת מהו"ת

בפגישת המהות נפגשים הצדדים עם מגשר חיצוני. בשלב זה אין זה מתפקידו של המגש לפתור את הסכסוך, אלא המגשר יבחן האם קיימת אפשרות לפתור את העניין בגישור, או האם יש צורך לפנות להליך משפטי. במהלך הפגישה יקבלו הצדדים הסברים לגבי תהליך הגישור.

תוכנן של פגישות המהו"ת נשאר חסוי, ולא ניתן להשתמש בנאמר בהן בבית המשפט. המגשר יעדכן את בית המשפט רק בעניין התייצבות הצדדים לפגישות, ובסופן יעדכן האם הצדדים הסכימו לפנות להליך גישור. אם הצדדים החליטו לפנות לגישור, הגישור יוכל להתנהל בפני אותו מגשר שניהל את פגישות המהו"ת או אצל מגשר אחר מרשימת המגשרים של יחידת הסיוע. 

חשוב לציין כי החוק לא ביטל את "מרוץ הסמכויות", שכן אם ההליך ביחידת הסיוע לא צלח, תשמר זכותו של הצד שפנה ליחידת הסיוע לבחור ראשון את הערכאה אליה הוא מעוניין להגיש את תביעתו.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

עורך דין לענייני משפחה מתמחה במגוון תחומים. בין היתר עוסק עורך הדין בעריכת הסכמי ממון, ייצוג בענייני גירושין, עריכת צוואות וחלוקת הרכוש. 

מטבע הדברים העיסוק בתחומים אלה רגיש מאוד, ותופס את בני המשפחה בתקופה מורכבת מאוד בחייהם. לאור כך איננו ממליצים להתנהל משפטית ללא ייצוג, אלא לשכור את שירותיו של עורך דין מקצועי, אשר יוכל לייעץ לכם כיצד לפעול אל מול הגורמים השונים וייצג אתכם בדיונים שיתנהלו.