באופן כללי, כאשר ניגשים להליך הגשת תביעה, בעבור המשרד הממשלתי של משרד הביטחון, מעורבים בדבר שני שלבים, כאשר הראשון הוא למעשה הוכחת הקשר הסיבתי בין הנכות ובין השירות. כלומר, פשוט להוכיח שיש קשר של סיבה ותוצאה, כך קרה עקב כך – בעקבות דבר מה שהתרחש במהלך הזמן של השירות הצבאי או הביטחוני. בעוד שהדבר השני, הוא למעשה מעין בדיקה בוועדה הרפואית לצורך הערכת הנכות, מה שיכול לבטא את עצמו בגובה של אחוזי הנכות מול משרד הביטחון ויכול בכך להשפיע על הסכום לפיו ייקבע הפיצוי.
הוכחת קשר סיבתי
לרוב, כאשר מדברים על השלב הראשון, זה של הוכחת הקשר הסיבתי בין הנכות ובין השירות – מדברים על שלב שאמור להיות עם יותר חומר לעבוד איתו – שכן יש עניין באמת להוכיח את הקשר, על כל המסמכים והעדויות המשתמעות מהדבר, דברים שעורך דין או מומחה רפואי יכולים אולי לעזור בלהתמצא. באם אכן הוכח הקשר, אזי שניתן יהיה לעבור לשלב השני של הדבר. הדבר יכול לדבר גם על הוכחה של הוכחת קשר חלקי, בין מה שקרה שהוביל למקרה הנכות לבין עצם היותו של אחד בשירות צבאי או ביטחוני. במקרה כזה עדיין יופנה האדם לשלב השני של הוועדה הרפואית, אם כי כאשר מדובר למעשה בקשר חלקי סביר להניח שזה גם ישפיע לגובה אחוזי הנכות שאפשר יהיה לקבל עבורם פיצוי. אם יש בערך חצי קשר סיבתי, אז זה יכול לחצות את מידת הפיצויים המתבקשים לאחוזי הנכות.
על כן, באם הייתה הצלחה בשלב הראשוני של הוכחת קשר סיבתי בין סיבה לתוצאה וכו', הרי שהשלב השני הוא זה של הפנייה לוועדה רפואית לטובת הערכת הנכות. בוועדה רפואית זו יש עניין של לבדוק אילו אחוזי נכות יש עניין לאפשר, והם יכולים לנוע על סקאלה שבין 0-100%, בהתאם לחוות הדעת וכו'. אחוזי הנכות הם על פי תקן תקנות הנכים, שיש בהם מבחנים לניווט בנושא, ומדובר ברשימות של פגימות ומצבים שמאפשרים לתייג אחוזי נכות לעניין.
בעניין אחוזי נכות
ועם זאת, גם אם הוכחו והתקבלו אחוזי נכות – יש עניין שיהיו על סף מינימום כדי לקבל פיצויים ממשרד הביטחון – ואם ההכרה חלקית אז יש עניין שיהיו לפחות 10%, שנחצו ובתאכלס היו יכולים להיות 20% לו הייתה הכרה מלאה. 1-9% נכות לא מאפשר פיצויים, מלבד הכרה פורמלית של משרד הביטחון וכו' בכך שהתרחשה פציעה. הטיפול יתקבל מקופות החולים. באם יש 10-19% זה מזכה במענק חד פעמי של כספים, וכן הלאה – יש לכך ממש מדרג.
