כיצד מוגדר בחוק הנושא של חקירות פרטיות?

חקירות פרטיות בישראל כפופות אל "חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב – 1972".

חוק חוקרים פרטיים עוסק במספר רבדים וכולל התייחסות אל ביטחון, משפט פרטי וכלכלה וכמובן רשויות ומשפט מנהלי. החוק שואב את השראתו מהפעילות השוטפת של החקירות הפרטיות ומהצורך בשירותי שמירה. בנושא הביטחון מתייחס החוק אל חוקרים פרטיים ושומרים, בעוד בנושא המשפט הפרטי, הכלכלה, הרשויות ומשפט המנהלי הוא מסדיר בעיקר את נושא העיסוק.

 

מיהו חוקר פרטי?

חוקר פרטי על פי החוק הוא כל מי שעוסק בהשגה או איסוף ידיעות על הזולת, לצרכי אחרים ודרך שירות לכל, אך שלא לצרכי מחקר מדעי, סקרי דעת קהל או פרסום ברבים. גם איסוף מידע לצורך מסירת ידיעות לבעלי רישיון לפי "חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב – 2002" אינו נחשב חלק מתחום פעולתו של החוקר הפרטי. אנחנו לא מדברים כאן על חוקר במובן הפלילי, חוקר משטרה – אלא על חוקר במגזר הפרטי.

הגדרה זו קריטית לצורך הבנת האופן בו מתנהלות חקירות פרטיות. כמעט כל אזרח יודע להגדיר בצורה אינטואיטיבית את עבודתו של החוקר, אך יש צורך בהתייחסות משפטית ספציפית על מנת להבין את גבולות הגזרה של העבודה, את הייחודיות של חקירות פרטיות ואת ההשפעה שלהן על החברה.

 

הועדה למתן רישיון

פרק ב' של "חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה" מתייחס אל העיסוק עצמו של חוקרים פרטיים. על פי סעיף 3, חוקר פרטי יכול לעסוק בתחום רק במסגרת משרד המיועד לביצוע חקירות פרטיות. עליו לקבל רישיון לכך מטעם ועדת רישוי הממונה על ידי שר המשפטים. בועדה זו חברים שבעה אנשים, כאשר יושב הראש הוא אדם הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי. מלבדו צריכים להיות לפחות שלושה שהם אינם עובדי מדינה, אדם נוסף שהמליץ עליו ראש הממשלה, אדם שהמליץ עליו שר הביטחון ואדם שהמליץ עליו שר המשטרה.

 

מהם התנאים לקבלת רישיון חוקר פרטי?

מבחינת כשירות, החוק מגדיר מספר תנאים לעיסוק בחקירות פרטיות. ראשית, על החוקר להיות תושב ישראל ובעל אזרחות ישראלית, או רישיון לישיבת קבע בישראל לפי "חוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952". שנית, עליו להיות בגיר ולסיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר. ב

תוך שש השנים שקדמו לבקשה לקבלת רישיון עיסוק כחוקר פרטי צריך האזרח להתאמן שלוש שנים לפחות, ברציפות או לסירוגין, בעריכת חקירות. את החקירות הללו הוא רשאי לערוך במשרד חקירות פרטיות בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד, או בכל מקום ותנאים אשר הועדה הכירה בהם ושר המשפטים פירסם לגביהם הודעה ברשומות. עוד על מגיש הבקשה לעמוד בבחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית, בהתאם לכללים ולתכניות שנקבעו על ידי שר המשפטים. התנאי האחרון הוא חוות דעת של הועדה לגבי כך שאין מניעה לתת לאדם רישיון, בעיקר מטעמים של ביטחון הציבור, עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש.

 

הליכי קבלת רישיון, נאמנות החוקר ופיקוח

ההליכים במתן רישיון עבור חקירות פרטיות כוללים פרסום שמו של מבקש הרישיון, תוך תקופה מסוימת במהלכה רשאי כל אדם להגיש התנגדות. על הועדה לתת הזדמנות למבקש וליועץ המשפטי לממשלה לטעון טענות ולהגיש ראיות, בעוד היא רשאית גם לשמוע את טענותיהם של אחרים על פי שיקול דעתה המקצועי. עוד מוסמכת הועדה לאסוף ראיות לשם הפעלת הסמכות. בכל מקרה, החוק מציין כי חובת הנאמנות של חוקר פרטי היא כלפי לקוחו ודין היחסים ביניהם הם כדין היחסים בין שליח לשולחו. לבסוף קובע החוק כי על החוקר למסור, לפי דרישתו של היועץ המשפטי לממשלה, מידע על השיטות והאמצעים בהם הוא נוהג להשתמש.