בעת פטירתו של אדם עולה שאלה לגבי התנהלות עם עזבונו. מעבר לכך שהדבר יכול להעלות רגשות רבים, הרי שמתקיים גם רובד פרקטי. הרובד הפרקטי הוא זה שידון בשאלת העיזבון. העיזבון מאפשר ליורשיו לקבל חלק מנכסיו ומשאביו של הנפטר. במקרה והנפטר לא שילם את חובותיו לנושים, הנושים יהיו אלו שירשו לפחות חלק מאותם כספים ונכסים. כתבה זו תעסוק בהסדרת החובות מול נושי הוצאה לפועל במקרה של פטירת אדם שטרם הסדיר חובותיו וכעת ישנה בקשה להשתמש בעיזבונו כדי לתת מענה לנושים המדוברים.
היערכות להסדרת חובות של נפטר בהוצאה לפועל
כאמור, פטירתו של אדם יכולה להעלות רגשות. אנחנו לא מצפים מאף אדם לטאטא את רגשותיו מתחת לשטיח, וזה בסדר לקחת זמן להתאבל. ועם זאת, אכן ישנם עניינים פרקטיים שניתן לתת עליהם את הדעת. שכן, באם אדם נפטר עם חובות להוצאה לפועל, החוק מאפשר הגנה חוקית לאותם נושים ומאפשר להם לקבל חלק מסוים מן העיזבון.
החוק תומך בהסדרת חובות של נפטר בהוצאה לפועל
איזו הגנה מספק החוק לנושים שלא קיבלו את כספם מאדם שנפטר? ובכן, במקרה ואדם נפטר מבלי לשלם לנושים (במסגרת הוצאה לפועל), כיסוי החובות ייעשה מתוך הנכסים הנמצאים בעיזבונו. על כן, לפני שהעיזבון עובר הלאה ליורשיו של אדם שנפטר, ייעשה בו שימוש כדי להסדיר את החובות עם אותם נושים. במילים פשוטות, בעת פטירתו, אדם יכול להוריש עזבונו לבני זוג, צאצאים וכל מי שלמעשה נכלל בצוואה. באם אותו אדם נפטר מבלי שהסדיר חובותיו בהוצאה לפועל, הירושה שלו עוברת להסדרת החובות טרם תעבור למוטבי צוואתו.
החוק תומך גם ביורשי העיזבון
אם נרצה להמשיך את הקו הזה, נראה שהיורשים אינם אלו שמסדירים חובות של נפטר בהוצאה לפועל, אלא הם רק מאפשרים לנושים לקבל את החלק שלהם בעיזבון שהוריש הנפטר. ליורשים יש אחריות מסוימת, לעזור לנושים לגלות שהאדם שנפטר כבר לא בין החיים, ושביכולתם לקבל את חלקם מאותו עיזבון. אך נגיע לזה בהמשך המאמר. ברגע זה נרצה להדגיש, שהחוק לא מבקש מהיורשים לממן מכיסיהם ולכסות חובות של נפטר בהוצאה לפועל, אלא רק לאפשר חלוקה הוגנת של כספי העיזבון, לפי תקנות החוק.
סדר הסדרת חובות הנפטר מתוך העיזבון
בתחילה, ניתן ואף מתבקש להשתמש בכספי העיזבון כדי להסדיר "חבויות", הקשורות לסידורי ההלוויה. באם לדוגמה יש עיזבון על סך 100,000 ₪, וישנם סידורי הלוויה על סך 5,000 ₪ – הרי שלאחר שלב זה יישארו בעיזבון כ-95,000 ₪ לאחר הסדרת התשלומים. זהו השלב הראשון של השימוש בכספי העיזבון, לפי החוק. בשלב זה, העיזבון טרם עבר לידי היורשים. בשלב זה, העיזבון עוד מנוהל על ידי מנהל העיזבון, אשר עושה בו שימוש לפי תקנות החוק.
השלב השני יהיה קשור להסדרת תשלומים מול מנהל העיזבון עצמו. כלומר, אם מנהל העיזבון מקבל שכר של כ-1,500 ₪ על טיפולו בעיזבון, כספי העיזבון יעמדו על 93,500 ₪ לאחר טיפולו המסור. ובשלב השלישי והאחרון, העיזבון ישמש להסדרת חובות של נפטר בהוצאה לפועל. באם ישנם חובות על סך 10,000 ₪ – הכספים שיישארו בעיזבון יהיו על סך 83,500 ₪ טרם יעברו ליורשיו.
לאחר שהעיזבון עובר ליורשיו, הוא יחולק על פי הוראות הצוואה באם קיימת, ובאם לא הוא יחולק על פי תקנות רלוונטיות בחוקי הירושה.
סדר עדיפויות בהסדרת החובות
יש הבדל בין נושים "רגילים", כמו העסקים שהיו קשורים לסידורי ההלוויה, מנהל העיזבון וכן הלאה – לבין נושים מטעם הוצאה לפועל. שכן החוק מעניק להם אי אילו פתחים כדי לקבל הכרה כנושים שזכאים לעשות שימוש בכספי העיזבון ולקבל את חלקם היחסי בשלב השלישי של תשלומי הכספים (לאחר תשלומים לטובת סידורי הלוויה והסדרת שכר טרחה של מנהל העיזבון).
כך או כך, הסדרת חובות של נפטר בהוצאה לפועל לא תעלה על גובה העיזבון. כלומר, מה שיש בעיזבון "בשלב השלישי", זו התקרה למה שהם יכולים לקבל במידה והם קיבלו הכרה כנושים.
אחריות היורשים
על היורשים עצמם לאחר בדיקת קיום צוואה ומתן תוקף משפטי לצוואה ליידע את הנושים בכך שהתרחשה הפטירה ושיש להם אפשרות להסדיר חובות של נפטר בהוצאה לפועל. מתבקש שהם יעלו פרסום בעיתונות וימתינו תקופת זמן כדי לאפשר לנושים להופיע ולקבל הכרה. באם יש חוסר הסכמה של היורשים בעניין השלבים בתהליך, ביכולתם לערער על יישום החוק במערכת המשפטית.